שיטות מומלצות לשימוש בטופס הרשמה

עוזרים למשתמשים להירשם, להתחבר ולנהל את פרטי החשבון שלהם בקלות.

אם המשתמשים צריכים להיכנס לאתר שלכם, חשוב מאוד לעצב טופס הרשמה טוב. זה נכון במיוחד לגבי אנשים עם חיבורים חלשים, בנייד, שממהרים או שנמצאים במצב של לחץ. טפסים להרשמה שמעוצבים בצורה לא טובה מובילים לשיעורי עזיבה גבוהים. כל עזיבה מהדף הראשון יכולה להיות משתמש מאוכזב שאבד – ולא רק פספוס של הזדמנות להרשמה.

הנה דוגמה לטופס הרשמה פשוט מאוד שממחיש את כל שיטות העבודה המומלצות:

רשימת המשימות

מומלץ להימנע מכניסה לחשבון אם אפשר

לפני שמטמיעים טופס הרשמה ומבקשים מהמשתמשים ליצור חשבון באתר, כדאי לשקול אם זה באמת נחוץ. כדאי להימנע ככל האפשר מהגבלת הגישה לתכונות באמצעות דרישה להתחברות.

הטופס הכי טוב להרשמה הוא טופס שלא קיים!

כשמבקשים ממשתמש ליצור חשבון, אתם מפריעים לו להשיג את מה שהוא מנסה לעשות. אתם מבקשים טובה, ומבקשים מהמשתמשים לסמוך עליכם עם המידע האישי שלהם. כל סיסמה וכל פריט נתונים שאתם מאחסנים יוצרים 'חוב נתונים' שקשור לפרטיות ולאבטחה, והופכים לעלות ולאחריות של האתר שלכם.

אם הסיבה העיקרית לכך שאתם מבקשים מהמשתמשים ליצור חשבון היא לשמור מידע בין ניווטים או בין סשנים של גלישה, כדאי להשתמש באחסון בצד הלקוח. באתרי קניות, אחת הסיבות העיקריות לנטישת עגלת קניות היא הכרח ליצור חשבון כדי לבצע רכישה. מומלץ להגדיר את התשלום כאורח כברירת מחדל.

הקפדה על כניסה ברורה לחשבון

צריך להציג בצורה ברורה איך ליצור חשבון באתר, למשל באמצעות לחצן כניסה או הרשמה בפינה השמאלית העליונה של הדף. אל תשתמשו בסמל דו-משמעי או בניסוח מעורפל ("הצטרפו אלינו!", 'הצטרפות אלינו') ואל תסתירו את הכניסה בתפריט ניווט. מומחה נוחות השימוש סטיב קרוג סיכם את הגישה הזו לנוחות השימוש באתרים: אל תגרום לי לחשוב! אם אתם צריכים לשכנע אחרים בצוות האינטרנט, תוכלו להשתמש בניתוח נתונים כדי להראות את ההשפעה של אפשרויות שונות.

שני צילומי מסך של אתר מסחר אלקטרוני לדוגמה שמוצג בטלפון Android. הלחצן בצד ימין משתמש בסמל לקישור הכניסה שהוא מעט מעורפל, והלחצן בצד שמאל פשוט אומר 'כניסה'
הכניסה לחשבון צריכה להיות ברורה. יכול להיות שסמל יהיה דו-משמעי, אבל לחצן או קישור עם הכיתוב כניסה הם ברורים.
צילומי מסך של הכניסה ל-Gmail: דף אחד שבו מוצג לחצן הכניסה. בלחיצה עליו מגיעים לטופס שמופיע בו גם הקישור ליצירת חשבון.
בדף הכניסה ל-Gmail יש קישור ליצירת חשבון.
בגדלים של חלונות שגדולים יותר מהגודל שמוצג כאן, Gmail מציג קישור כניסה ולחצן יצירת חשבון.

חשוב לקשר חשבונות של משתמשים שנרשמים באמצעות ספק זהויות כמו Google וגם נרשמים באמצעות כתובת אימייל וסיסמה. התהליך פשוט אם יש לכם גישה לכתובת האימייל של המשתמש מנתוני הפרופיל של ספק הזהויות, ואתם יכולים להתאים בין שני החשבונות. הקוד שמוצג כאן מראה איך לגשת לנתוני אימייל של משתמש שנכנס באמצעות חשבון Google.

// auth2 is initialized with gapi.auth2.init()
if (auth2.isSignedIn.get()) {
  var profile = auth2.currentUser.get().getBasicProfile();
  console.log(`Email: ${profile.getEmail()}`);
}

להציג בצורה ברורה איך לגשת לפרטי החשבון

אחרי שהמשתמש נכנס לחשבון, צריך להסביר לו בצורה ברורה איך לגשת לפרטי החשבון. בפרט, צריך להסביר בצורה ברורה איך משנים או מאפסים סיסמאות.

איך מצמצמים את הבלגן בטופס

בתהליך ההרשמה, המטרה שלכם היא לצמצם את המורכבות ולשמור על המיקוד של המשתמש. מצמצמים את הבלגן. זה לא הזמן להסחות דעת ולפיתויים!

לא להסיח את דעת המשתמשים מהשלמת ההרשמה.

במהלך ההרשמה, בקשו כמה שפחות פרטים. איסוף נתוני משתמשים נוספים (כמו שם וכתובת) רק כשצריך, וכשהמשתמש רואה תועלת ברורה ממתן הנתונים האלה. חשוב לזכור שכל פריט מידע שאתם מעבירים ושומרים כרוך בעלויות ובאחריות.

אל תכפילו את הקלט רק כדי לוודא שהמשתמשים יקבלו את פרטי הקשר שלהם בצורה נכונה. הפעולה הזו מאטה את מילוי הטופס, ואין לה משמעות אם השדות בטופס מולאו אוטומטית. במקום זאת, שולחים קוד אישור למשתמש אחרי שהוא מזין את פרטי הקשר שלו, ואז ממשיכים בתהליך יצירת החשבון אחרי שהוא מגיב. זהו דפוס הרשמה נפוץ, והמשתמשים רגילים אליו.

אפשר לשקול כניסה ללא סיסמה על ידי שליחת קוד למשתמשים בכל פעם שהם נכנסים לחשבון במכשיר או בדפדפן חדשים. אתרים כמו Slack ו-Medium משתמשים בגרסה של זה.

כניסה ל-medium.com ללא סיסמה

בדומה לכניסה מאוחדת, היתרון הנוסף הוא שלא צריך לנהל סיסמאות של משתמשים.

התייחסות למשך הסשן

לא משנה באיזו גישה תבחרו לזיהוי משתמשים, תצטרכו להחליט בקפידה לגבי משך הסשן: כמה זמן המשתמש יישאר מחובר, ומה יכול לגרום לניתוק שלו מהחשבון.

כדאי לחשוב אם המשתמשים שלכם משתמשים בנייד או במחשב, ואם הם משתפים במחשב או משתפים מכשירים.

איך עוזרים למנהלי סיסמאות להציע סיסמאות ולאחסן אותן בצורה מאובטחת

אתם יכולים לעזור למנהלי סיסמאות של צד שלישי ולמנהלי סיסמאות מובנים בדפדפן להציע ולאחסן סיסמאות, כדי שהמשתמשים לא יצטרכו לבחור, לזכור או להקליד סיסמאות בעצמם. מנהלי סיסמאות פועלים בצורה טובה בדפדפנים מודרניים, ומסנכרנים חשבונות בין מכשירים, בין אפליקציות ספציפיות לפלטפורמה ואפליקציות אינטרנט – וגם במכשירים חדשים.

לכן חשוב מאוד לקודד את טפסי ההרשמה בצורה נכונה, ובמיוחד להשתמש בערכים הנכונים של ההשלמה האוטומטית. בטפסים להרשמה, משתמשים ב-autocomplete="new-password" לסיסמאות חדשות, ומוסיפים ערכים נכונים להשלמה אוטומטית לשדות אחרים בטופס, כמו autocomplete="email" ו-autocomplete="tel", בכל מקום שאפשר. כדי לעזור למנהלי סיסמאות, אפשר להשתמש בערכים שונים של name ו-id בטפסים להרשמה ולכניסה, ברכיב form עצמו וגם ברכיבים input, select ו-textarea.

כדאי גם להשתמש במאפיין המתאים type כדי לספק את המקלדת הנכונה בנייד ולאפשר אימות בסיסי מובנה על ידי הדפדפן. מידע נוסף על שיטות מומלצות בנוגע לטופס התשלום והכתובת

איך מוודאים שהמשתמשים מזינים סיסמאות מאובטחות

האפשרות הכי טובה היא להפעיל את מנהלי הסיסמאות כדי שיציעו סיסמאות, וכדאי לעודד את המשתמשים לאשר את הסיסמאות החזקות שמוצעות על ידי הדפדפנים ומנהלי הסיסמאות של צד שלישי.

עם זאת, משתמשים רבים רוצים להזין סיסמאות משלהם, ולכן צריך להטמיע כללים לסיסמאות חזקות. המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בארה"ב מסביר איך להימנע מסיסמאות לא מאובטחות.

אי אפשר להשתמש בסיסמאות שנחשפו

לא משנה אילו כללים תבחרו לסיסמאות, אסור לאפשר שימוש בסיסמאות שנחשפו בפרצות אבטחה.

אחרי שמשתמש מזין סיסמה, צריך לבדוק שהיא לא סיסמה שכבר נפרצה. באתר Have I Been Pwned יש API לבדיקת סיסמאות, או שאפשר להפעיל את השירות הזה בעצמכם.

מנהל הסיסמאות של Google מאפשר גם לבדוק אם סיסמאות קיימות נחשפו.

אם אתם דוחים את הסיסמה שהמשתמש מציע, חשוב שתסבירו לו למה היא נדחתה. הצגת הבעיות בשורה והסבר איך לפתור אותן, ברגע שהמשתמש מזין ערך – לא אחרי שהוא שולח את טופס ההרשמה ונאלץ לחכות לתגובה מהשרת שלכם.

צריך להסביר בצורה ברורה למה הסיסמה נדחתה.

לא לאסור הדבקה של סיסמאות

יש אתרים שלא מאפשרים להדביק טקסט בשדות להזנת סיסמה.

איסור הדבקה של סיסמאות מרגיז את המשתמשים, מעודד שימוש בסיסמאות קלות לזכירה (ולכן קל יותר לפרוץ אותן), ולפי ארגונים כמו המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, יכול להיות שאיסור כזה יפגע באבטחה. המשתמשים מבינים שאסור להדביק סיסמאות אחרי שהם מנסים להדביק את הסיסמה שלהם, ולכן אי אפשר למנוע פגיעות בלוח העריכה על ידי איסור הדבקה של סיסמאות.

אף פעם לא לשמור או להעביר סיסמאות בטקסט פשוט

חשוב להוסיף מלח ולבצע גיבוב של הסיסמאות – ולא לנסות להמציא אלגוריתם גיבוב משלכם!

אל תאכפו עדכוני סיסמה

אל תכריחו את המשתמשים לעדכן את הסיסמאות שלהם באופן שרירותי.

הכפייה של עדכוני סיסמאות עלולה להיות יקרה למחלקות ה-IT, מעצבנת למשתמשים ולא משפיעה באופן משמעותי על האבטחה. בנוסף, סביר להניח שהיא תעודד אנשים להשתמש בסיסמאות לא מאובטחות וקלות לזכירה, או לשמור רישום פיזי של סיסמאות.

במקום לכפות עדכוני סיסמאות, כדאי לעקוב אחרי פעילות חריגה בחשבון ולהזהיר את המשתמשים. אם אפשר, כדאי גם לעקוב אחרי סיסמאות שנחשפו בפרצות באבטחת מידע.

כדאי גם לתת למשתמשים גישה להיסטוריית הכניסות לחשבון שלהם, כדי שיוכלו לראות איפה ומתי התבצעה כניסה.

דף הפעילות בחשבון Gmail
דף הפעילות בחשבון Gmail.

שינוי או איפוס סיסמאות בקלות

צריך להסביר למשתמשים בצורה ברורה איפה ואיך מעדכנים את הסיסמה לחשבון. באתרים מסוימים, זה קשה באופן מפתיע.

כמובן שחשוב גם לאפשר למשתמשים לאפס את הסיסמה שלהם בקלות אם הם שוכחים אותה. ב-Open Web Application Security Project יש הנחיות מפורטות בנושא טיפול בסיסמאות שאבדו.

כדי לשמור על העסק ועל המשתמשים, חשוב במיוחד לעזור למשתמשים לשנות את הסיסמה שלהם אם הם מגלים שהיא נפרצה. כדי להקל על התהליך, כדאי להוסיף לאתר כתובת URL של /.well-known/change-password שתפנה לדף ניהול הסיסמאות. כך מנהלי סיסמאות יכולים להפנות את המשתמשים ישירות לדף שבו הם יכולים לשנות את הסיסמה שלהם באתר שלכם. התכונה הזו מוטמעת עכשיו ב-Safari וב-Chrome, ובקרוב היא תהיה זמינה בדפדפנים נוספים. במאמר איך מוסיפים כתובת URL מוכרת לשינוי סיסמאות כדי לעזור למשתמשים לשנות סיסמאות בקלות מוסבר איך עושים את זה.

כדאי גם לאפשר למשתמשים למחוק את החשבון שלהם בקלות אם הם רוצים בכך.

הצעת כניסה באמצעות ספקי זהויות של צד שלישי

משתמשים רבים מעדיפים להיכנס לאתרים באמצעות טופס הרשמה עם כתובת אימייל וסיסמה. עם זאת, כדאי גם לאפשר למשתמשים להיכנס באמצעות ספק זהויות של צד שלישי, שנקרא גם כניסה מאוחדת.

דף הכניסה ל-WordPress
דף הכניסה ל-WordPress, עם אפשרויות כניסה באמצעות Google ו-Apple.

לגישה הזו יש כמה יתרונות. משתמשים שיוצרים חשבון באמצעות כניסה מאוחדת לא צריכים לבקש, להעביר או לאחסן סיסמאות.

יכול להיות שתוכלו לגשת גם לפרטי פרופיל מאומתים נוספים מתוך התחברות מאוחדת, כמו כתובת אימייל – כלומר, המשתמש לא צריך להזין את הנתונים האלה ואתם לא צריכים לבצע את האימות בעצמכם. התחברות מאוחדת יכולה גם להקל מאוד על המשתמשים כשהם מקבלים מכשיר חדש.

במאמר בנושא שילוב של כניסה באמצעות חשבון Google באפליקציית אינטרנט מוסבר איך להוסיף כניסה מאוחדת לאפשרויות ההרשמה. יש פלטפורמות זהויות רבות אחרות.

מעבר פשוט בין חשבונות

משתמשים רבים חולקים מכשירים ועוברים בין חשבונות באמצעות אותו דפדפן. בין אם המשתמשים ניגשים לכניסה מאוחדת ובין אם לא, כדאי לפשט את המעבר בין החשבונות.

‫Gmail, מוצג מעבר בין חשבונות
מעבר בין חשבונות ב-Gmail

כדאי להציע אימות רב-גורמי

אימות רב-שלבי הוא תהליך שבו המשתמשים צריכים לספק אימות ביותר מדרך אחת. לדוגמה, בנוסף לדרישה מהמשתמש להגדיר סיסמה, אפשר גם לאכוף אימות באמצעות קוד חד-פעמי שנשלח באימייל או בהודעת SMS, או באמצעות קוד חד-פעמי מבוסס-אפליקציה, מפתח אבטחה או חיישן טביעת אצבע. במאמרים שיטות מומלצות לשימוש בסיסמאות חד-פעמיות ב-SMS והפעלת אימות חזק באמצעות WebAuthn מוסבר איך להטמיע אימות רב-גורמי.

אם האתר שלכם מטפל במידע אישי או רגיש, מומלץ מאוד להציע (או לאכוף) אימות רב-שלבי.

הקפידו על שמות משתמשים

אל תתעקשו על שם משתמש אלא אם (או עד ש) אתם צריכים אותו. מאפשרים למשתמשים להירשם ולהיכנס רק באמצעות כתובת אימייל (או מספר טלפון) וסיסמה – או כניסה מאוחדת אם הם מעדיפים. אל תכריחו אותם לבחור שם משתמש ולזכור אותו.

אם האתר שלכם מחייב שימוש בשמות משתמש, אל תכתיבו כללים לא סבירים ואל תמנעו מהמשתמשים לעדכן את שם המשתמש שלהם. בצד השרת, צריך ליצור מזהה ייחודי לכל חשבון משתמש, ולא מזהה שמבוסס על פרטים אישיים כמו שם משתמש.

כמו כן, חשוב להשתמש ב-autocomplete="username" לשמות משתמשים.

בדיקה במגוון מכשירים, פלטפורמות, דפדפנים וגרסאות

כדאי לבדוק טפסי הרשמה בפלטפורמות שהכי נפוצות בקרב המשתמשים שלכם. הפונקציונליות של רכיבי הטופס עשויה להשתנות, והבדלים בגודל אזור התצוגה יכולים לגרום לבעיות בפריסה. ‫BrowserStack מאפשרת בדיקה בחינם של פרויקטים בקוד פתוח במגוון מכשירים ודפדפנים.

הטמעה של ניתוח נתונים וניטור של משתמשים בפועל

כדי להבין את חוויית המשתמש בטופסי ההרשמה, צריך נתונים מהשטח וגם נתונים מהמעבדה. ‫Analytics ו-Real User Monitoring (מעקב אחר משתמשים אמיתיים, RUM) מספקים נתונים לגבי החוויה בפועל של המשתמשים, כמו משך הטעינה של דפי ההרשמה, רכיבי ממשק המשתמש שהמשתמשים יוצרים איתם אינטראקציה (או לא) ומשך הזמן שנדרש למשתמשים להשלמת ההרשמה.

שינויים קטנים יכולים להשפיע באופן משמעותי על שיעורי ההשלמה של טופסי הרשמה. בעזרת Analytics ו-RUM אפשר לבצע אופטימיזציה של שינויים ולקבוע להם סדר עדיפויות, ולעקוב אחרי האתר כדי לזהות בעיות שלא מתגלות בבדיקות מקומיות.

לומדים בכיף

תמונה מאת ‎@ecowarriorprincess ב-Unsplash.